דברי ההספד של מפקד היחידה
יוסף, לא חשבנו שניפרד ממך כל כך מוקדם.
הבשורה הנוראה על התרחשותה של תאונת צניחה זעזעה את יומנו כברק ביום בהיר ואנו עדיין מתקשים לקבל את רוע הגזרה ולהבין את מר תוצאתה.
משפחת גודמן איבדה את היקר לה מכל: בן, אח ואהוב. מתנת א-לוהים בליבה של משפחה גדולה ומיוחדת.
אנחנו, משאיבדנו את יוסף - או כפי שנהגנו לקרוא לו "גודמן" - איבדנו דמות מרכזית ביחידה, לוחם עשוי ללא חת, אמיץ, חזק ואכפתי. בעל פוטנציאל אדיר של מנהיגות, עשייה ויצירה. פרחת ביחידה, זרחת מאושר ואהבת את מה שעשית מאוד.
הקסמת אותנו: לפעמים נראה היה שאתה מגלם בדמותך ובמעשיך את החלום ואת המעשה הציוני כולו:
אדם חזק למשפחת עולים מארה"ב שאוהב את ארצו ומדינתו אהבת נפש.
אדם שאיתן בעמידתו ואיתן בעמדותיו.
אדם שאינו מרבה להתלונן ואינו נותן לשום גורם לשבור את רוחו או את גופו.
לוחם עז המתנדב תמיד להיות במקום המסוכן והמורכב ביותר ואשר להט ההגנה על עם ישראל, שמירת חוסנה ואדמתה הובילו אותו לתוצאות מרשימות בכל תחומי העשייה הצבאית.
כך היה באימונים וכך היה בלחימה היום-יומית.
אתה, יחד עם חבריך ליחידה, לפלוגה ולצוות הם אלה שמבטיחים את יומם השגרתי של אזרחי מדינת ישראל, שכל בוקר יוצאים מביתם למלאכת יומם ושבים אליו לעת ערב.
הגדלת לעשות באותו לילה לפני כשבועיים כשהמקלע התלוי על כתפך מטרטר ומחפה על חבריך לצוות בלחימה ולכידתה של חוליית מחבלים חמושה שביקשה לרצוח אזרחים עוד באותו יום.
"גודמן בצוות הוא שם דבר": תמיד הולך בחוד עם המקלע, מוביל, "מספר אחד", מקצועי ואמיץ לב.
אהבת מאוד את הצוות וחלקת עם כולם את לבך הרחב והגדול, המלא בשמחת חיים ורצון לעזור. היה לך קשה כשאיבדנו את עברון ז"ל. האובדן התווה את כולנו לכדי "רקמה אנושית אחת חיה" וכשיונתן הלך מאיתנו נוצר פער וחלל גדול בליבנו כולנו.
הזמן החולף, צריך להודות, לא הקהה את הכאב ועתה רק הועצם גודל האובדן שלנו - אבל אתה בנחישותך וחבורתך סחפת והדבקת את הצוות לכדי שלם אנושי אחד הגדול מסך חלקיו. חשנו בסערת הרגשות שלך, כמו גם בכעס ובאכזבה גם כשהצוות לקח חלק במשימות ההינתקות. אבל אני גאה בך על שהשכלת לשים את העמדה האישית בצד ומלאת באחריות ובמסירות את המשימות שהוטלו עליך כדי לשמור על צוות אחד, יחידה אחת, צבא אחד ומדינתנו היחידה. צר וכואב לנו על דרך לכתך, אך נביט נכוחה אל המציאות ונקבלה כאמת שאין ליפותה.
המשורר נתן יונתן ששכל את בנו כותב: "איבדנו כל אשר יקר היה, ונשתוק את המילים ששכחנו. נעמיד פנים גאות, ניישר את הגב, נלמד לחיות עם האמת המרה, וכמו ספנים ותיקים נפליג כאילו בלי מורא ללב הים אל אם הסערה."
כאבך, משפחת גודמן היקרה אינו זר לנו, אך אין ביכולתן של המילים לנחם.
משפחת מגלן הינה משפחתכם בברית עולם, לא נעזוב ולא נרפה, נמשיך להיות איתכם. בשם צה"ל והיחידה, אני מצדיע לך סמ"ר יוסף גודמן.
יהי זכרך ברוך