דברים מאת חבריו לצוות

גודמן, אח שלנו,
כולם פה מצפים מאיתנו שנדבר, שנסביר, אבל האמת יוסף, אין לנו מילים.
זה פשוט לא אתה...

גודמן הוא לא איש שבאמת נפגע, גודמן הוא איש שקם, הוא אדם שמסתער בלי לחשוב פעמיים, שלא מפחד מכאב ומקושי.

גודמן הוא איש חזק, הוא פשוט כזה, המוטיבציה האין סופית, הרצון הבלתי נפסק להיכנס לכל פעילות ואימון. אהבתך למדינה, לעם, לארץ, למסורת.

השינוי הגדול שעברת בצבא והקשר המיוחד למשפחה - התמונות שלהם בארון.

אבל הדבר הכי בולט הוא רוחב הלב שלך, היכולת הבלתי נגמרת שלך לתת, להעניק - אם בלעבור עם קופת הצדקה מאחד לשני ולא לוותר עד שהיא מתמלאת, או לדאוג שתמיד לא נישאר רעבים בכל מקום שנגיע אליו בארץ, לוודא שהמד"ס יהיה קצת יותר קשה...

תמיד היה אפשר לבקש ממך כל דבר כי ברור שהיית נותן - כזה היית.

אני נזכר בשלוש המילים האחרונות שאמרת לי לילה לפני, כשסיימנו לדבר, "אוהב אותך, ילד" מילים שאמרת תמיד, לכולנו, ואולי זה הדבר הכי חשוב ביוסף, שאפשר ללמוד מיוסף - אהבת חינם.

אהבה גדולה לחיים, להכל, לכולם. אהבה שאנחנו כל כך זקוקים לה בתקופה זו במדינה ללא חשבונות ומחסומים - אהבת חינם. כמו בצוות ככה בעם - בין הדתי למושבניק, העירוני והעולה החדש, המתנחל והקיבוצניק...

יוסף, עברו שלושה חודשים ואנחנו נאלצים להיפרד מאח נוסף, עדיין מעכלים את חסרונו של יונתן ועכשיו אתה הולך...

משפחת גודמן היקרה, אתם יכולים להיות גאים בבן שגידלתם, אדם מיוחד, לוחם אמיץ שהערצנו.

גאים בך, אוהבים אותך,
צוות עמרני


חזרה