מועצה מקומית אפרת אתר הנצחה לחיילים וחללי פעולות האיבה חזרה לדף הראשי
Click for English

אברהם דוד מוזס

אברהם דוד – אותיות פורחות / אביו נפתלי מוזס

לכל ילדיי שמות, שלהם ראשי תיבות זהים – ראשי התיבות אלף' דלת' ושם המשפחה מוזס, דהיינו א-ד-ם. אברהם דוד מוזס, אדם. כמו שהגמרא אומרת "אתם קרואין אדם". וייצר אלוקים את האדם עפר מן האדמה. מעפר באת ואל עפר תשוב. אדם, אברהם דוד מוזס, א-ד-ם. נרצחת, דמך שטף את רצפת הספרייה – אך רק דמך נשפך. רק ד-ם. האלף, א רבתי נשאר. כי את הדם אפשר לשפוך אבל האלף – האדנות, האלוקים – האותיות, הן פורחות באוויר. פורחות דייקא. כמוך אתה: פרחת – במיוחד בשנתיים האחרונות בהם התמסרת – ממש התמסרת ללימוד תורה. ידעת את כל משניות מועד בעל פה. ידעת את כל משניות טהרות בעל פה. מסירות נפש – ממש בתוך הלימוד, הדבר הכי אהוב עליך – מסרת את נשמתך להקב"ה.

מה שנשאר אצלנו בבית זה האותיות, שמתחברות לסיפורים של החברים, שבאים אלינו לספר. והאותיות נרקמות יחד לסיפורים, חלקם שידענו וחלקם שלא ידענו עליך. מספרים עליך למשל, שאתה בא לשיעורי גמרא, בלי גמרא, בלי גווילים, בלי הנייר. כי אצלך הגמרא כבר יושבת בראש, כי שיננת את כל הסוגיה בעל פה, יחד עם רש"י ותוספות ואפילו עם הרש"ש. שהגווילים יישרפו, כי האותיות אצלך. ואותיות פורחות. והאותיות מתחברות אצלנו. אז אולי לא צריכים את הקלף. וכמו שאמרתי בהספד, שחודש אדר, שזה סוף השנה, הוא חודש של תורה שבעל פה. חודש של האותיות שפורחות באוויר. לא על הקלף ולא על הספר. זה לא תורה שבכתב ולא תורה שצריכה להיכתב. כי זו תורה שבעל פה.

אנחנו יושבים ושומעים את כל התורות שבעל פה, שחבריך המזועזעים, שבאים אלינו, ומפריחים לנו את האותיות. אנחנו בוהים באותיות הפורחות. כמו שהרב מנחם לימד בשבת, בשיעור מהזהר: שהכהן היה מביט בעשן שעולה מהקטורת, והיה רואה בו אותיות של שם המפורש עולות שם. ומתוך החומר שנשרף עולות האותיות. האותיות פורחות באויר.

היית בעל קורא מדייק ביותר. כל כך חד עד שקילפת את האותיות מן הקלף. דייקת בדגש חזק. בשווא נע. בשווא נח. בעניינים של אותיות. שהם ענין של תורה שבעל פה. שלא כתובים בתוך הספר. אנשים רבים היו מעירים לי אחרי שקראת בתורה, על היופי שהצלחת להכניס בתוך האותיות, שהצלחת להפריח להם את האותיות השוכבות על הקלף.

וכך אנחנו יושבים שבעה עליך, ומבינים שבחודש אדר, חודש התורה שבעל פה, חודש של האותיות הפורחות, עלינו להביט ולראות בעשן שעולה מהקרבן הנורא של שמונת הקדושים, את האותיות של השם המפורש.

א-ד-ם כי יקריב מכם, קרבן. עלית קרבן, אך בעשן אנו רואים בך את האותיות.


מכתב מהרב דוד מוריה (אביו החורג)



חזרה לדף הראשי